Detailed Notes on ספאם

בשבוע שעבר קראתי פוסט מאוד מעניין של הכלכלן אסף צימרינג שהציג נתונים על מחירי דירות בישראל.

אני אתכם. אותי עניינו הנתונים על ישראל, אבל אם תקראו בעיון את הראיון בדה-מרקר עם פיקטי, תראו שהוא מציין שהוא פנה לרשויות בישראל מספר פעמים לקבל נתונים על עושר האוכלוסיה, אך הן סירבו למסור אותו או טענו שאין אותו בידיהם.

אם ערכה ירד, ואתם יודעים את שוויה, הכניסו את השווי המעודכן.

אני חושב שהישראלי הממוצע פשוט פותח את חשבון הבנק שלו, ומחליט על פי מצב החשבון האם הוא פסימי או אופטימי.

כשמדברים על ״מנגנון השוק״ ו״כשל שוק״ הרבה פעמים מתייחסים לצד ההיצע - לחברות שמספקות מוצרים ושירותים לציבור.

How, if nearly no person responds positively to unsolicited mail, can it nevertheless be profitable to mail and make?

אלא שזמן קצר לפני קבלת ההודעות, הצטרף התובע למועדון הלקוחות של הרשת, אז גם מסר את מספר הטלפון שלו.

כמות הכספים היא בערך חצי מההפקדות שהיו בעבר, ולכן אני לא here בטוח שההסבר הזה סביר לכל הכספים (אבל כאן אשמח לדעת מה דעכם בתגובות אם אתם מכירים את הפרטים).

אבל היתרון הבולט של השיטה הוא שהיא סופר פשוטה וניתן לתמצת אותה בשורה אחת:

If you'd like to receive an update if the post receives published, you'll want to enroll to the email updates within the site.

אין לי איזו מסקנה מיוחדת לפוסט הזה לאור הנתונים, פרט לעובדה שייתכן וישראל דומה יותר לעולם מכפי שחושבים.

נניח ונקלעתם לחובות ותרצו לעבור לדירה זולה יותר. תוך כמה זמן תוכלו לאתר דירה אחרת, למכור את שלכם, ולעבור לחדשה? במיוחד אם יש לכם ילדים, מדובר בשנת לימודים, יש בני זוג וכו׳ וכו׳?

יש דירוג אשראי מספרי, יש את היחס בין החובות להכנסה שלכם שקובע את גובה המשכנתא שתוכלו לקחת וכו' וכו'.

הפתרון הפשוט הוא לחשב שני מספרים - שווי עצמי שכולל את הדירה שבבעלותכם והמשכנתא, ושווי שאינו כולל את שווי הדירה והמשכנתא.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *